וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
במדבר לב,ב
אקריליק על קנסון, 23*33
נחלה מעבר לירדן - מי שחותר טובע
עם ישראל לקראת הכניסה לארץ, ובני גד ובני ראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי. הם אנשי מקנה, והמקום מתאים להם במיוחד ויכול להצמיח אותם כלכלית. משה מזדעק על הבקשה – איך אפשר להשאיר את המלחמה לשאר האנשים? איך אפשר לסרב שוב להיכנס לארץ?
בני גד ובני ראובן מנסים לנצל הזדמנות, מנסים לסדר את עצמם. הסיפור הגדול נשכח מהם כשהם דואגים לעצמם לנוחות. אך מי שמתעסק בכאן ועכשיו ובאינטרסים מאבד משהו מהנצח, ולכן השבטים הללו הם הראשונים לצאת מהארץ בגלות – נסגרת הדלת והם נשארים בלי כלום. אילו הם היו נכנסים לארץ כמו כולם, הם היו זוכים לנחלה שמתאימה להם, ממקום שלם ומחובר יותר.