וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כׇּל־עַ֤ם יְהֹוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃
במדבר יא,כט
אקריליק על קנסון, 23*33
הויתור של משה - זה התור שלכם
משה רבנו מבין שהוא לא יכול לשאת את העם לבדו והקב"ה מצווה אותו לכנס את כל הזקנים ולהאציל מרוחו עליהם. אבל יש צמד מנהיגים, אלדד ומידד, שמורדים בו נשארים במחנה ומתנבאים בעצמם. לפי חז"ל הם אפילו מתנבאים שמשה עומד למות ויהושע יכניס את ישראל לארץ.
יהושע מתרעם בצדק ודורש ממשה לעצור את זה, אבל משה לא מוכן להתערב. הוא תמה על יהושע שמנסה לקנא לכבודו, זה ממש לא משנה לו - להיפך זה משמח אותו שהעם גדל להיות נביאים בעצמם. זו הענווה המטורפת של משה, שבאמת לא רוצה לשמור על הכסא או אפילו ההשפעה שלו, העיקר - שיהיו כל עם ה' נביאים, מוארים באור ה' והכי טוב בכוחות עצמם.