מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
במדבר כד,ה
אקריליק על קנסון, 23*33
מה טובו אהליך - אינטימיות שברירית
בלעם ממשיך לברך את עם ישראל והפעם - מרצון ולא מהלך כפעם בפעם "לקראת נחשים". הוא רואה את ישראל שוכן לשבטיו ומברך "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל". מפני שבלעם בא בתמימות הוא מזהה את התמימות והצניעות של ישראל שפתחי האוהלים שלהם מכוונים זה שלא כנגד זה.
אך האהל והמשכן מרמזים גם למקדש והמשכן - האינטימיות של ה' עם ישראל. חז"ל מזהים צד אפל במילה משכן, שהיא דומה למשכון שיכול להילקח מאיתנו. לפעמים יש אהל וקרבה ולפעמים אנחנו מפרים את הברית והבית של האחדות עם ה' נלקח מאיתנו. עם ישראל צריך לשמור על הסוד הזה, כי אינטימיות איננה מתנה אלא תוצאה של מערכת יחסים קרובה.