וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃
במדבר כב,ו
אקריליק על קנסון, 23*33
ברכה מבלעם - יהלום בזבל
בלק מלך מואב שולח את זקני מדין לשכנע את בלעם לקלל את ישראל, אך הקב"ה מסרב לתת לבלעם ללכת איתם. חז"ל שמים לב שבלעם מאוד רוצה ללכת, אפילו לברך וה' מתעקש - לא מדובשך ולא מעוקצך.
אך בעצם כל זה רק תירוצים, הקב"ה רוצה את הברכה שתגיע דווקא מבלעם. הוא רוצה שעם ישראל יקבל את התוכחות ממשה רבנו ואת הברכות מבלעם. יש משהו נוגע יותר כאשר מי שהכי רחוק ממך מכיר בערך שלך, ומי שהכי קרוב ואוהב יבקר אותך על הטעויות שלך. אז למה ה' מתעקש לא לקבל את הברכה? כי הוא רוצה שנקבל את הברכה מבלעם בסתר, כדי שלא יהיה זילות, שלא יאחזו החיצוניים - שביל נסתר שנוכל לקבל ממנו בלי להזדהם.